כשביקשו ממני לכתוב על הפעם הראשונה שהגעתי לדאנג׳ן חשבתי מה ישקף הכי טוב את התחושות שלי, והכי מדויק יהיה להגיד שבפעם הראשונה הרגשתי שאני נכנסת למין סרט, משהו שבין פנטזיה למציאות מיוחדת שלא דמיינתי שבאמת קיימת. שכנעתי את בן הזוג שלי שזה מקום שחייבים להיות בו לפחות פעם אחת. לשמחתי הוא זרם. אולי הסקרנות. אולי […]
כולם דיברו איתי על הדאנג'ן וראיתי גם כל מיני רילסים באינסטה ובפייס, אבל אף אחד לא באמת הסביר לי מה זה ״המבוך״. רק אמרו לי: ״כשתרד לשם, תבין״. באיזשהו שלב בפעם השנייה או השלישית שהיינו במועדון, בת זוגתי לקחה לי את היד והובילה אותי למדרגות למטה. הקומה הראשונה עוד הייתה מלאה במוזיקה, באנשים שישבו על […]
הפעם הראשונה שלי בדאנג׳ן הייתה אחרי שנה קשה. כזו שבה שכחתי איך מרגיש חופש. חברה גררה אותי לשם כמעט בכוח. אמרה לי: ״רק תבואי. לא צריך לעשות כלום״. לבשתי שחור כדי להרגיש בלתי נראית. אבל בדאנג׳ן קרה בדיוק ההפך. ראיתי נשים שנראו כמו יצירות אמנות. ראיתי גברים שלא ניסו להרשים אף אחד וראיתי אנשים שפשוט […]
הגעתי לדאנג'ן בפעם הראשונה בגיל 27, אחרי כמעט שנה שבה חברה טובה ניסתה לשכנע אותי לבוא. כל פעם מצאתי תירוץ אחר. זה לא אני. זה מוגזם לי. אני לא ״מהאנשים האלה״. בדיעבד, נראה לי שפשוט פחדתי. פחדתי להיכנס למקום שבו אנשים מרשים לעצמם להיות חופשיים באמת. כי אז אולי גם אני ארצה. אני זוכרת שעמדתי […]
אני זוכר שכשאמרו לי לבוא לדאנג'ן בפעם הראשונה, ישר הייתה לי בראש תמונה מאוד מסוימת. משהו קיצוני. אפל. אולי אפילו קצת מאיים. בפועל, מה שהכי הפתיע אותי היה כמה המקום הזה חי. הגעתי יחסית מוקדם, עוד לפני שהמועדון התמלא לגמרי. כבר בירידה במדרגות שמעתי את המוזיקה עולה מלמטה – לא מוזיקה של ״עוד מועדון״, אלא […]