ההגדרה היבשה היא בדיוק כפי שמתואר מעלה, אולם זה רחוק מלהיות מה שאני עושה באמת – להיות יוצר כלים בדסמים, עבורי, זה לקחת חלק בסיפור של אנשים:
להכיר אותם , לשאול אותם שאלות מנחות כדי להבין את הצרכים והרצונות שלהם.
לכל אחד מאיתנו יש צרכים שונים: אחד רוצה כלי כואב/ מכאיב במיוחד, אחר מעדיף כלי שיעורר סנסורית את החושים, ויהיה מי שיעדיף מגע מלטף. סוגי הכאב הם שונים ומגוונים – חד, עמום, עמוק. ויש כאב שמגיע בכלל אחרי שהמכה עצמה ניתנת, כאב מהסוג שמתפתח מבפנים החוצה.
כל אחד יכול לגזור עור, אבל הניסיון שלי מביא אותי לבחור את העור הנכון עבור כל אחד. את האורך, העובי, הצבע המתאים, הידית המיוחדת שתיתן את הבסיס המוצק לכל כלי ביד האוחזת בשוט.
כל זה הופך לסשן מתחילתו ועד סופו: הפידבק לאחר קבלת הכלי, החיוך המרוח מאוזן לאוזן כשאני מוסר כלי לאדם שהזמין אותו, ההודעות שמגיעות אחר כך – כמה זה בדיוק מה שהיו צריכים, לקבל תמונה של זוג שהעניקו קולר..
הידיעה שאני תמיד אהיה חלק מהבדס״מ שלהם, שהכלים שלי הם חלק משמעותי מהבדס״מ שלהם.
היצירה עבורי היא המקום השקט שלי.
לא משנה מה עבר עליי באותו היום, לא משנה בכמה דברים יש לי לטפל – השולחן מוכן, העור נפרס, כלי החיתוך בידי, המוזיקה המתנגנת ברקע.
שעה-שעתיים-שלוש שעות, לפעמים ימים ולילות שלמים.
זה ניקוי הרעשים מסביבי, ההתמקדות בשקט, בעבודה, ביצירה כדי לשמח אדם אחר.
מוזמנים לשלוח לי הודעה ואשמח להגשים עבורכם חלום: