כשחושבים על עולם הבדס"מ (BDSM), האינטואיציה הראשונית של אנשים רבים נודדת למחוזות של כאב או אגרסיביות. אך המציאות בקשרים מבוססי הסכמה שונה לחלוטין: בדס"מ הוא בראש ובראשונה מגרש משחקים להעצמת החושים, חקירת גבולות ויצירת אינטימיות עמוקה. אחד הכלים המרתקים והמענגים ביותר בקטגוריה הזו הוא משחקי טמפרטורה, ובמרכזם – משחקי שעווה. בעוד שטפטוף שעווה על גוף האדם נשמע לעיתים מרתיע, מדובר באקט ארוטי, חושני ומפנק, המשלב בין אלמנטים של אמון, ציור על הגוף וגירוי עצבי יוצא דופן. אם כך, כיצד הופכים אש ושעווה לחוויה של עונג צרוף?

המדע שמאחורי העונג החושי

העור שלנו מלא במיליוני קולטני עצב הרגישים למגע, לחץ וטמפרטורה. כאשר אנו משלבים בין חום לקור – טכניקה של משחקי ניגודיות – אנו יוצרים "בלבול חושי" במערכת העצבים.

המעבר המהיר בין גירוי חם לקר גורם להתרחבות והתכווצות של כלי הדם, מזרים דם אל פני השטח העליון של העור, ומעורר שחרור מסיבי של אנדורפינים ודופמין. התוצאה היא תחושת אופוריה מוגברת, המאפשרת לצד הסופג להיכנס למצב תודעתי של שחרור והרפיה עמוקה – מונח שתתקלו בו לא מעט: סאב ספייס.

החוק הראשון והחשוב ביותר במשחקי שעווה מענגים הוא: הנר חייב להיות כזה שאנו סומכים עליו ובוטחים בו. נרות שבת, נרות ריחניים רגילים או נרות פרפין ממיסים את השעווה בטמפרטורות גבוהות מדי סביב60°C  ומעלה, ועלולים לגרום לכוויות קשות ולנזק לעור. נרות שמגיעים בצבע זרחני/מטאלי – כוללים ציפוי או גרוע מכך מרכיב שכולל בתוכו חומר פלסטי שמטבעו עשוי ליצור כוויות.

יש חומרים שונים שמהם ניתן לצקת נרות:

• שעוות סויה: הבחירה הפופולרית ביותר. שעוות סויה נמסה בטמפרטורה נמוכה ואידיאלית לגוף האדם סביב  45°C עד 50  היא מרגישה כמו שמן חם ואינה שורפת. 
• נרות עיסויי יעודיים: נרות המורכבים משילוב של שעוות סויה, חמאת שיאה ושמנים אתריים. השעווה נמסה לנוזל חמים וקטיפתי שניתן לעסות ישירות לתוך העור לאחר הטפטוף.
• שעוות דבורים: חמה מעט יותר, מתאימה למי שרוצה להעלות מעט את רמת האינטנסיביות באופן מבוקר.

יש לזכור ששעוות סויה היא חומר מאד רך – כך שלחומר עצמו אורך הרבה זמן להתייבש על העור. זה 'סיפור מורכב' לגרד ולהסיר את השעווה הזו. לכן אנשים נוטים לשלב בין השעוות השונות, כשהם יוצקים את הנרות. בניסיון ליצור איזון מקסימלי מרמת החום שניתן להשיג מהשעווה ומהירות הייבוש של החומר כדי שלא להפוך את הסרת השעווה של סשן ארוך יותר מסשן ה'טפטוף'.

הטכניקה: הריקוד של האש

משחק שעווה מוצלח הוא כמו ריקוד איטי בין הטופ לבוטום (הנשלט). כדי להעצים את החוויה, אפשר להשתמש בכיסוי עיניים עבור הצד הסופג. מניעת חוש הראייה מחדדת את חוש המישוש והופכת כל טיפה להפתעה מסעירה.

1. בדיקת טמפרטורה מוקדמת: לפני שמטפטפים על הפרטנר, הטופ תמיד יטפטף טיפה אחת על פרק כף היד שלו עצמו כדי לוודא שהחום נעים.
2. משחק בגבהים: המרחק בין הנר לגוף קובע את עוצמת החום. ככל שמחזיקים את הנר גבוה יותר, הטיפה מתקררת באוויר ומעניקה תחושת עקצוץ חמימה ורכה. ככל שמקרבים את הנר לגוף, החום מורגש בצורה אינטנסיבית יותר.
3. מיקומים נכונים: מומלץ להתחיל באזורים רחבים ופחות רגישים כמו הגב, הכתפיים או הישבן. רק לאחר תיאום ותקשורת, ניתן להתקדם לאזורים רגישים יותר, תוך הימנעות מוחלטת מאזורים מסוכנים כמו הפנים, שיער הראש או איברי המין עצמם.

זהירות!!!!
כשאתם אוחזים בנר ומטפטפים, השעווה נוטפת על מה שנמצא תחתיה. אם אתם אוחזים את הנר הפוך במצב אנכי מלא – השעווה תיטוף על שלהבת הנר וה'התנגשות' הבלתי נמנעת תפיל על מי שנמצא תחתיה 'ניצוץ' – ניצוץ עשוי ולא שעווה ותמיד ייצור כוויה מאד לא נעימה שתתפתח לשלפוחית עליה תצטרכו לשמור מזיהום וכו'.

השילוב המושלם: משחקי חום וקור

עוד אופציה למשחק החושי מגיע כאשר מחברים את השעווה החמה עם אלמנטים קפואים. מעבירים קוביית קרח, או גלגלת מתכת קרה, לאורך הגב של הפרטנר. העור מתכווץ והקולטנים נדרכים. מטפטפים מספר טיפות של שעווה חמימה על אותם נתיבים קרים. הניגוד יוצר פרץ של תחושות עונג שקשה לתאר במילים.  לאחר שהשעווה מתקשה על הגוף (כמו קליפה דקה), מקלפים אותה באיטיות. פעולת הקילוף מייצרת גירוי נוסף, ולאחריו ניתן להניח שוב קוביית קרח או לעסות את המקום עם השמן החם שנשאר, כדי להרגיע את העור.

קנבס אנושי של אמון

עם שעווה אפשר לכתוב ולצייר. אם זה ציון מספר שנות 'יום הולדת' ואם זה לוח 'איקס עיגול' למשחק של שני אנשים מעל הגוף. אם זה ציור כמו לב/אילן וכו'.

עם שעווה אפשר גם לפסל. לצקת כיסוי שעווה עבה על ירכיים אנושיות, להסירן בשלמות ולהתאימן כ'כנפיים' על הכתפיים. או לצקת את קרנו של חד קרן וכבר ראינו במופע שהתקיים במסגרת 'תאטרון התשוקה' של מועדון הדאנג'ן איך עוף החול כוסה בגווני להבה כשהוא התעורר מהאפר.